ילד שמגיע לומד קודם את מילות החצר, לא את מילות המילון. האולפן הולך לפי הסדר הזה — לקרוא, להבין, לענות, ואז לכתוב — וכל מילה חדשה נשארת מתורגמת עד שהיא נקנית.
אֵיפֹהoù estהַמַּחְבֶּרֶתle cahierשֶׁלִּיà moi
שלוש מילים, ניקוד, ומשפט שילד צריך כבר ביום הראשון. המשמעות נשארת כתובה מתחת לכל מילה עד שהיא נקנית.
ארבעה צירים, חוזרים בכל רמה, עם אוצר מילים שמתרחב.
מילות היום-יום לפני מילות הספר: בית הספר, הבית, הרחוב, המספרים, מזג האוויר.
הצורות שחוזרות — בניינים, ריבוי, מילות יחס מחוברות — מוסברות פעם אחת ומשמשות בכל מקום.
טקסטים קצרים, קודם עם ניקוד ואחר כך בלי, כדי שהקריאה תשתחרר מהתנועות.
השפה כפי שמדברים אותה: הקצב של חצר בית ספר, לא של הקלטה איטית.
מתחילים ברמה שבה נמצאים, לא ברמה של הגיל.
האלפבית, הניקוד וכתב היד, ואחר כך הווה ועבר. קוראים לפני שמבינים.
עתיד ובניינים, משפטים מחוברים. העברית של המקצועות לצעירים, קופת החולים, הדירה והבנק למבוגרים.
סביל, שורשים חריגים, ציווי ומשפטי תנאי. ספר לימוד לצעירים, זכויות ועבודה למבוגרים.
הסביל המלא, משפט זיקה, משלב גבוה: מספיק כדי להשתלב בכיתה רגילה, או להתמודד מול הרשויות.
מה שמשתנה כאן הוא החומר. הדרך שבה מלמדים אותו לא משתנה.
כל מונח עברי בשיעור מתורגם במקום שבו הוא מופיע, בלי לצאת מהעמוד ובלי מילון.
התלמיד מזיז, מרכיב ומשווה — והכלל מגיע אחר כך, כשכבר יש לו משמעות.
שום פתרון לא מוקלד ביד: התוכנה פותרת את התרגיל, ולכן היא לא יכולה להחזיק תשובה שגויה.
השאלון נסגר לפני ההתחלה, השעון רץ, והפתרון מגיע שלב אחר שלב.
בהתחייבות לשנת הלימודים, או ללא התחייבות וניתן לביטול בכל עת.
התוספת עולה פחות מהאולפן לבדו: זה אותו ילד, עם מקצוע אחד נוסף.
ברמה שבה הוא נמצא, לא ברמה של גילו. ילד בכיתה ו׳ שהרגע הגיע מתחיל ב-א׳, והוא מתקדם מהר, כי הרעיונות כבר אצלו — המילים עוד לא.
לא, זה מכפיל אותו. האולפן של בית הספר מתקדם בקצב הקבוצה; כאן הילד חוזר על רמה כמה פעמים שהוא צריך, בערב, בלי שאף אחד מחכה.
לא. רמה א׳ מתחילה באלפבית, עם ניקוד, והקריאה משתחררת ממנו בהדרגה.